השנים האחרונות סימנו רעידת אדמה היסטורית ומשפטית בתחום האזרחויות האירופאיות. שתי המדינות שעמדו במוקד האופל של מלחמת העולם השנייה – גרמניה ואוסטריה – החליטו, כל אחת בדרכה ובזמנה, לפתוח את שעריהן ולהרחיב משמעותית את חוקי האזרחות שלהן עבור צאצאי נרדפי המשטר הנאצי. בגרמניה היה זה סעיף 15 לחוק האזרחות (StAG 15) שנכנס לתוקף באוגוסט 2021, ובאוסטריה היה זה סעיף 58c לחוק האזרחות שאושר בפרלמנט ב-2019 ונכנס לתוקף בספטמבר 2020.
עבור מאות אלפי ישראלים, תיקוני החקיקה הללו אינם רק אקט של צדק היסטורי, אלא פתח להזדמנות חסרת תקדים. הדרכונים של גרמניה ואוסטריה נחשבים לחזקים, המבוקשים והיוקרתיים ביותר בעולם. הם מעניקים אזרחות מלאה באיחוד האירופי, חופש תנועה ומגורים בכל 27 מדינות האיחוד, גישה למערכות חינוך והשכלה גבוהה בחינם, ופטור מויזה לארצות הברית. עם זאת, למרות שהרקע ההיסטורי של שתי המדינות שלוב זה בזה, המסלולים המשפטיים להשגת האזרחות שונים בתכלית. מאמר השוואתי זה ינתח לעומק את ההבדלים בין שני המסלולים, ויעשה סדר בבירוקרטיה, בדרישות החוקיות, ובסוגיות הרגישות ביותר עבור הישראלי הממוצע – החל ממעמדן ההיסטורי של נשים ועד סוגיית שירות הקבע בצה"ל.
דרכון אוסטרי או גרמני?
לפני שצוללים אל נבכי הבירוקרטיה, השאלה הראשונה שעולה היא: איזה דרכון "טוב" יותר? התשובה הקצרה היא ששניהם מעניקים זכויות כמעט זהות לחלוטין ברמת האיחוד האירופי. שניהם מאפשרים עבודה חוקית ללא הגבלה בפריז, לימודים חינם בברלין או וינה, והקמת עסק באמסטרדם. ברמה הגלובלית, מדד הדרכונים מדרג את שתי המדינות בחמישייה הפותחת בעולם.
אך המציאות המשפטית היא שלרוב, למבקש הישראלי אין באמת פריבילגיה "לבחור" בין השניים. הזכאות מוכתבת על ידי ההיסטוריה המשפחתית והגיאוגרפיה. למרות זאת, ישנם מקרים של חפיפה (למשל, יהודים שהיו אזרחי גרמניה אך התגוררו באוסטריה, או להפך), שבהם יש להכריע לאיזה מסלול כדאי לגשת. ההבנה של דקויות החוק בכל אחת מהמדינות היא המפתח להצלחת התהליך.
זכאות לפי מוצא – הבדלים עיקריים
ההבדל המהותי הראשון בין שני המסלולים טמון בהגדרת ה"זכאות". שתי המדינות ניגשו לתיקון העוול ההיסטורי מתוך נקודות מבט משפטיות שונות.
המסלול הגרמני: החוק הגרמני (הן סעיף 116(2) לחוקת גרמניה והן סעיף 15 החדש) מבוסס בעיקרו על עיקרון של לאומיות (אזרחות קודמת), או לכל הפחות תושבות קבע בתוך גבולות הרייך. כדי להיות זכאי, על המבקש להוכיח שאב-המשפחה (סבא, סבא-רבא) היה אזרח גרמני שנשללה ממנו אזרחותו בין השנים 1933 ל-1945. החוק החדש הרחיב את היריעה וכלל גם אנשים שלא הייתה להם אזרחות גרמנית, אך הם היו תושבי גרמניה (בגבולות 1937) לפני עליית היטלר לשלטון ב-1933, ונמנעה מהם האפשרות להתאזרח עקב רדיפה (למשל, יהודים ממזרח אירופה שחיו בברלין).
המסלול האוסטרי: החוק האוסטרי החדש נחשב לאחד הליברליים והמרחיבים ביותר באירופה. בניגוד לגרמניה שדורשת זיקה לאזרחות גרמנית היסטורית, אוסטריה דורשת זיקה גיאוגרפית. הזכאות האוסטרית תקפה לא רק עבור מי שהיו אזרחי אוסטריה, אלא גם עבור אזרחי מדינות יורשות של האימפריה האוסטרו-הונגרית (כמו פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה ואף יוגוסלביה). התנאי המרכזי הוא שאותו אב-משפחה התגורר באוסטריה כמרכז חייו העיקרי מתישהו לפני מאי 1945, ונאלץ לברוח עקב רדיפות הנאצים. המשמעות היא אדירה: גם אם סבא שלכם היה אזרח פולני לכל דבר, אבל עבר להתגורר בווינה כדי ללמוד רפואה או לסחור בטקסטיל בשנות ה-20 וה-30 ונמלט ממנה ב-1938 – כל צאצאיו זכאים כיום לאזרחות אוסטרית, מבלי שהיה לו אי פעם דרכון אוסטרי!
מעמדן של נשים לפני שנות ה-50
אחת הטרגדיות המשפטיות הגדולות של דיני האזרחות באירופה הייתה האפליה המגדרית המובנית. במשך עשרות שנים, אזרחות עברה בירושה דרך הקו הגברי בלבד (Patrilineal descent). התיקונים החדשים בשתי המדינות באו לשים סוף לעוול הכפול שחוו נשים: תחילה נרדפו על ידי הנאצים, ולאחר מכן הופלו על ידי מערכות החוק שלאחר המלחמה.
בגרמניה: עד לשנת 1953, החוק הגרמני קבע כי אישה גרמנייה הנישאת לאזרח זר – מאבדת אוטומטית את אזרחותה הגרמנית. יתרה מכך, עד לשנת 1975, ילדים שנולדו לאם גרמנייה ואב זר (אפילו אם האם שמרה איכשהו על אזרחותה), לא יכלו לרשת את האזרחות. נשים גרמניות רבות שניצלו מהשואה ועלו לישראל, התחתנו עם גברים פולנים או רוסים, ובכך "גזרו" על צאצאיהן ניתוק מהאזרחות הגרמנית. החוק החדש (StAG 15 ו-StAG 5) יצר מהפכה: כיום, המסלול מתקן רטרואקטיבית את כל האפליות הללו. צאצאים לאישה שהייתה נרדפת הנאצים, שאיבדה את אזרחותה עקב נישואין לזר לפני שנות ה-50, זכאים באופן מלא לאזרחות הגרמנית, והשרשרת הוסדרה חוקית.
באוסטריה: גם באוסטריה שרר חוק פטריארכלי נוקשה. אם אוסטרית שנישאה לזר איבדה את אזרחותה, וילדים לא יכלו לרשת אזרחות מאמם עד לשנת 1983. חוק 58c החדש עוקף לחלוטין את חוקי האזרחות הרגילים. הוא קובע מפורשות שצאצא – בין אם דרך הקו הגברי ובין אם דרך הקו הנשי, ללא תלות בתאריכי נישואין או שנות לידה – זכאי להשבת האזרחות. ההרחבה הזו פתחה את הדלת למאות אלפי ישראלים שעד שנת 2020 נענו בשלילה רק משום שהזיקה האוסטרית שלהם עברה דרך סבתא ולא דרך סבא.
סוגיית השירות בצה"ל ושירות קבע
עבור הישראלי הממוצע, סוגיית השירות הצבאי, ובפרט שירות הקבע, מהווה מוקד לחרדה בכל הנוגע לאזרחויות זרות. הכלל ההיסטורי במשפט הבינלאומי קובע כי אזרח המשרת בהתנדבות בצבא זר (קרי, צבא מקצועי / שירות קבע, להבדיל משירות חובה) מאבד את אזרחותו. גם כאן, ישנם הבדלים קריטיים בין וינה לברלין.
המסלול הגרמני: בעבר, ישראלים-גרמנים שחתמו קבע בצה"ל מבלי לבקש אישור מיוחד מראש, איבדו אוטומטית את אזרחותם הגרמנית. עם זאת, חלו תמורות אדירות: ראשית, עבור מבקשי אזרחות במסגרת חוקי הרדיפה, שירות קבע בעבר אינו מהווה מכשול לקבלת האזרחות כיום. שנית, החל משנת 2011, החוק הגרמני שונה משמעותית לגבי מי שכבר מחזיק באזרחות. כיום, אזרח גרמני המחזיק גם באזרחות ישראלית ומשרת שירות קבע בצה"ל, אינו מאבד את אזרחותו הגרמנית, שכן גרמניה הכניסה את ישראל לרשימת המדינות ששירות בצבאן (עבור אזרחים כפולים) אינו מהווה עילה לשלילת האזרחות. זהו פטור גורף ומקל מאוד.
המסלול האוסטרי: אוסטריה נוקשה הרבה יותר בנקודה זו, וחשוב להכיר את המוקש החוקי: חוק 58c אכן סולח על שירות קבע בעבר. כלומר, אם הייתם בקבע והשתחררתם, תוכלו להגיש בקשה ולקבל אזרחות. גם אם אתם נמצאים כרגע בשירות קבע פעיל בזמן הגשת הבקשה וקבלת האזרחות, החוק מחריג אתכם ולא ישלול את זכאותכם. אבל, וזהו אבל קריטי: לאחר שקיבלתם את הדרכון האוסטרי, חלים עליכם חוקי האזרחות הרגילים. אם אזרח אוסטרי מתנדב לשרת בצבא זר (כלומר, חותם שירות קבע או מתנדב לשירות מילואים אקטיבי שאינו חובה) ללא קבלת אישור מוקדם מממשלת אוסטריה – אזרחותו האוסטרית נשללת באופן אוטומטי ומיידי. ישראלים המקבלים דרכון אוסטרי ומתכננים קריירה צבאית בצה"ל, חייבים לפנות לרשויות באוסטריה ולבקש אישור שימור אזרחות (Beibehaltung) בטרם החתימה על הקבע.
פטור משירות צבאי במדינות יעד
שאלה נפוצה נוספת של צעירים ישראלים היא: "אם אקבל דרכון גרמני או אוסטרי, האם אהיה חייב לשרת בצבא שלהם?"
בגרמניה: גרמניה השעתה את חוק גיוס החובה (Wehrpflicht) בשנת 2011. נכון להיום, הצבא הגרמני (הבונדסוור) הוא צבא מקצועי המבוסס על התנדבות בלבד. לכן, אין כל סכנה שצעיר ישראלי-גרמני יקבל צו גיוס מממשלת גרמניה.
באוסטריה: באוסטריה עדיין קיים שירות צבאי חובה לגברים (או שירות אזרחי חלופי) מתחת לגיל 35. עם זאת, החוק האוסטרי קובע פטור משירות צבאי במדינות יעד לאזרחיו המתגוררים דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה. כל עוד מרכז החיים שלכם הוא בישראל, לא תיקראו לשירות באוסטריה. מעבר לכך, אוסטריה וישראל מכירות באופן הדדי בשירות הצבאי. אם צעיר ישראלי-אוסטרי ביצע שירות חובה מלא בצה"ל, הוא נחשב כמי שמילא את חובתו, ואפילו אם יעבור להתגורר בווינה לאחר מכן, הוא לא יידרש להתגייס שוב לצבא האוסטרי.
הדרישות הבירוקרטיות וזמני הטיפול בבקשות
תהליך הוצאת האזרחות, בשני המסלולים, הוא מסע בירוקרטי כבד משקל, אך אופיו שונה.
הבירוקרטיה הגרמנית: הבקשות נשלחות למשרד המנהל הפדרלי (BVA) בקלן. הגרמנים ידועים בדרישתם חסרת הפשרות להוכחות פורמליות. על המבקש לאתר ולספק תעודות לידה גרמניות מקוריות, תעודות נישואין, ורישומים מהארכיונים הגרמניים המוכיחים את השושלת מעל לכל ספק. את כל המסמכים הישראליים יש לאמת באפוסטיל ולתרגם לגרמנית על ידי מתרגם מוסמך. זמן הטיפול: עקב הזינוק האדיר במספר הבקשות בעולם (ובמיוחד מישראל ומבריטניה) מאז שינוי החוק, ה-BVA סובל מעומסים חריגים. נכון להיום, זמן ההמתנה מרגע הגשת התיק המלא ועד לקבלת תעודת ההתאזרחות עומד על בין שנתיים לשלוש שנים ולעיתים אף למעלה מכך.
הבירוקרטיה האוסטרית: הבקשות מטופלות במחלקת MA35 של עיריית וינה (האחראית על הגירה ואזרחות). הדרישה המרכזית של האוסטרים היא מילוי שאלון היסטורי מקיף ביותר, הכולל את כל הכתובות, מקומות התעסוקה, וקורות חייו של האב הקדמון מרגע לידתו ועד עזיבתו את אוסטריה. עם זאת, למערכת האוסטרית יש יתרון עצום: היא חוקרת בעצמה! המבקש נדרש להוכיח את השרשרת המשפחתית מישראל (תעודות לידה ונישואין עד לסבא/סבתא), אך נטל ההוכחה ההיסטורי על שהותו של האדם באוסטריה נופל במקרים רבים על פקידי העירייה, אשר פונים באופן ישיר לארכיוני המדינה וחוקרים את ספרי הכתובות של וינה. זמן הטיפול: התהליך האוסטרי נחשב היסטורית למהיר יותר. בשנים הראשונות לאחר החוק, בקשות אושרו בתוך פחות משנה. כיום, גם וינה חווה עומסים, אך בממוצע, זמני הטיפול עדיין קצרים מאלה של גרמניה ונעים בין 12 ל-24 חודשים לתיק סטנדרטי.
סיכום
התיקונים החקיקתיים באוסטריה ובגרמניה מייצגים תיקון היסטורי רחב היקף המאפשר למאות אלפי ישראלים לשוב ולהתחבר לשורשים של משפחותיהם. בעוד שהמסלול הגרמני מתמקד בלאומיות ודורש הוכחות קפדניות של אזרחות קודמת, המסלול האוסטרי פותח את שעריו בצורה גיאוגרפית רחבה לכל מי שמרכז חייו היה באוסטריה, גם אם נשא דרכון של מדינה אחרת.
הבנת ההבדלים הדקים – החל מסוגיית הפטור משירות קבע בצה"ל (הקריטית במיוחד בדרכון האוסטרי), דרך ביטול האפליה המגדרית ההיסטורית, ועד להתנהלות מול הרשויות השונות בקלן או בווינה – היא תנאי הכרחי להצלחה. כל שושלת משפחתית היא סיפור בפני עצמו, ובניית התיק המשפטי מחייבת דיוק מירבי, סבלנות, והכרה עמוקה של הדין הזר.
לייעוץ מקצועי ובדיקת המקרה האישי שלכם, צרו קשר עם משרד עו"ד שוורץ ברקן בטלפון 03-770-4060 ודברו עם מומחה, או מלאו את טופס בדיקת הזכאות שלנו באתר: למעבר לבדיקת זכאות מהירה לחצו כאן.
